בין שיחת הטלפון הראשונה והפגישה הראשונה יש ווטסאפ שאני שולחת לך עם כל הפרטים של הכתובת, איפה לחנות, השעה והיום שקבענו (כולל התאריך, כי זה אנושי להתבלבל).
פרט נוסף שאני שולחת בהודעה הוא על השער הכחול. בכניסה לשביל הגישה לקליניקה יש שער כחול מעץ. לי הוא תמיד מזכיר חוויה של מעבר.
הנה אני משילה משהו ממני ולובשת את ההקשבה ולהיות איתך. הרבה מטופלות מספרות לי גם על השביל הזה, בינות גינה חיה מלאה ירוק ופריחה, על חוויה של רוגע ושלווה עוד טרם הכניסה לחדר עצמו.
בפעם הראשונה, אחרי שתגיעי אני אצא אלייך ואלווה אותך עד לקליניקה עצמה. השער יפיפייה, אבל קל לפספס אותו. בקליניקה, על השולחן ליד הכורסא תחכה לך כוס מים וחבית טישו, ליד עציץ קטן.
בפגישה עצמה בעיקר אני אכוון. כמובן תוך הקשבה ופניות לבדוק אם זה נכון לך. אני לוקחת את ההובלה כי אני מקווה ללמוד אותך יחד איתך, אני בדרך כלל גם כותבת בפגישה הראשונה ורק בה. דרך השאלות והשיחה שלנו, שתינו ננסה להרגיש האם אנחנו חושבות שאני אוכל לעזור לך.
הפגישה הזו, במובנים רבים, היא המשך הבדיקה של הכימיה ביני לבינך ובינך לביני. האם את מרגישה בנוח? האם יש משהו שאמרתי שהיה לך נורא קשה והתקשת להגיד לי את זה? אולי חווית אותי כמבלבלת? האם את מרגישה שאת יכולה לשתף אותי?
אם הרגשת בנוח ואני מרגישה שאני יכולה ללוות ולעזור לך במה שאת מחפשת להשיג בטיפול ובכלל- אנחנו נפתח את היומן ונקבע בלו"ז את הפגישה הבאה שלנו.
Comments