הדימוי העצמי שלנו נבנה בחלקו הגדול בילדותינו אבל מתעצב ומשתנה (גם לתקופות) לאורך כל חיינו. ניתן לומר שהדימוי נבנה בשלושה ערוצים שפועלים במקביל- שיקוף. אמונה פנימית. השוואה חברתית.
בשיקוף הכוונה היא לדעות והמחשבות שאנחנו חושבים שלאחרים יש עלינו. כך למשל ילד שמרגיש שאמא שלו לא מאמינה שהוא טוב בחשבון יפנים שהוא לא טוב בחשבון. כמובן שאין הכרח שאמא שלו באמת לא חושבת שהוא טוב בחשבון, החלק המשמעותי הוא מה שהילד *חושב* שאמא שלו חושבת. אם כך, שילוב הדעות שאנו חושבים שאחרים חושבים עלינו הופך להיות חלק מאיתנו- חלק מהדימוי העצמי שלנו.
אמונה פנימית היא עמוד השדרה של העצמי. בלי עמוד שדרה שכזה יהיה לנו קשה לפעול, ליזום, להעיז ואולי אפילו להיות באינטראקציות עם אחרים ועם האתגרים היומיומיים שהחיים מספקים לנו. בין אם דרך התנסויות במהלך החיים או דרך השיקוף, האמונה הפנימית שלנו מתעצבת ונבנית לאורך החיים.
השוואה חברתית כשמה כן היא, כאשר אנחנו שופטים את עצמינו לעומת הקבוצה החברתית שאנחנו שייכים לה או שאנחנו רוצים להשתייך אליה. כך למשל אם אני מאמינה שאני טובה בריצה, ואז מצטרפת לקבוצת ריצה מקצועית ואין טובה כמו שאר המתאמנים ייתכן והדימוי העצמי שלי כרצה יושפע מכך.
מכל אלה עולה שאלה אשר יכולה עבור חלקינו להיות משמעותית- מה המקום של אחרים בדימוי העצמי שלנו? כאשר אנחנו ילדים המקום של תהליך השיקוף הוא קריטי להתפתחות תקינה ובריאה. ההורים שלנו מסתכלים עלינו באהבה- ואנחנו מבינים שאנחנו אהובים וראויים לאהבה. אנחנו נעמדים וההורים שלנו מריעים- סימן שאנחנו משמעותיים וחשובים. ככל שנאחנו גדלים מתעצבת האמונה הפנימית שלנו. בכיוון חיובי, אם הנסיון לימד אותנו והשיקופים שקיבלנו באופן כללי היו חיוביים אנחנו נפתח אמונה פנימית חזקה ויציבה שאנחנו משמעותיים, טובים, מוצלחים וכן הלאה. ההשוואה החברתית יכולה להיות מקום מחזק לאמונה הפנימית, אבל גם מקום של התנגשות. במקרים כאלה אנחנו נשאף שהתהליך של ההתנגשות יהיה כזה שיעודד אותנו ליוזמה, יצירתיות ועשייה ולא לתחושה כבויה וכואבת.
אם כך לאחרים, ובמיוחד לאחרים משמעותיים בחיינו, יש מקום חשוב וקריטי בהתפתחות שלנו. גם בבגרותנו אחרים משמעותיים מהווים מראה משמעותית בה אנחנו רואים את עצמנו. יחד עם זאת, חשוב שנדע להסתכל על התהליכים האלה באופן חומל ואוהד, שכן הרבה פעמים ההתנגשויות השונות יכולות להכאיב ולערער.
Comments