הצד השומע תקשורת שלילית הרבה פעמים יכולה לחוש מבוכה. כי בכלל, אולי זה היה בצחוק? ולמה אני לא זורמת יותר? ו... ו... הרבה פעמים אנחנו שומעים לא רק את הפס קול צחוק, ואת ההומור והקרבה אלא גם את הביקורת. את השיפוט שהרבה פעמים עומד מאחורי תקשורת שלילית. כתלות במערכת היחסים בכללותה, עדיף לנהוג בישירות ואותנטיות בהתמודדות מול תקשורת שלילית. אפשר להגיד לאותו אדם בדיוק איך זה גורם לכן להרגיש. זה מסוכן, נכון. במיוחד כי זה חושף את הפגיעות שלנו, אבל כך נוכל לא רק להתחבר לא רק למי שאנחנו אלא להביא את כל מערכת היחסים שלנו עם אותו אדם למקום אותנטי ואמיתי יותר.
אבל זה לא פשוט. בטח לא במערכת יחסים שייתכן ותקשורת שלילית היא דינמיקה ארוכת שנים בה. למי שזה צעד גדול מדי אפשר להתחיל בלקרוא למה שקורה בשמו- האדם הזה עכשיו העביר עלי ביקורת. נפגעתי ממנה. אני לא/ כן מסכימה עם התוכן של מה שהוא אומר. הייתי רוצה שהוא יגיד את זה אחרת. ההכרה הזו במה שקורה היא משמעותית. וגם אם בפעמים הראשונות היא נשמעת בלב קצת מלאכותית, היא מביעה את המקום האמיתי שלכן. המקום שמקשיב לעצמכן ומי שאתן.
הצד הדובר בתקשורת שלילית הוא לא פשוט גם כן. הרבה אנשים מתקשים להכיר בביקרות או שיפוט שהם מעבירים. אם אתן יודעים להגיד שאתם מתקשרים בצורה כזו, שאפו. זה לא פשוט להודות בזה, אז אתן כבר בדרך הנכונה. ברוב רובם של הפעמים מה שעומד מאחורי התקשורת שלילית הוא פגיעה. כאב, עצב, כעס, עלבון ואחרים הם הדלק המניע את התקשורת השלילית. לדרך זו של העברת ביקורת יש חסרון משמעותי והוא ההכחשה למה שקורה באמת. כמעט כאילו יש פה שתי דמויות שמשחקות בהצגה, רק שאתם אנשים אמיתיים- עם רגשות.
אם זהו דפוס שהייתן רוצות להמנע ממנו, אני הייתי מתחילה מלחפש את הרגע שלפני. מה אתן מרגישות ממש ברגעים שלפני ה'עקיצה'. איך הרגשתן? משהו בתוכם התערער? עם הזמן תשימו לב יותר ויותר למה מעיר את הדפוס הזה ומשם, עם עבודה, ניתן לבחור דרכי התמודדות אחרות עם הטריגרים.
Comentarios