הבכי הראשון, החיוך הראשון, הפעם הראשונה שהתינוק מושיט יד לקראת פנינו.
אלו הם חלק מהרגעים המרגשים והמכוננים בחייו של התינוק. כהורים אנחנו מוכוונים אל התינוק, עושים כמיטב יכולתנו לראות אותו בשלמותו. לראות את צרכיו וכאביו, לראות מה נעים לו ומה פחות. מתי הוא רעב ומתי הוא מסופק.
תשומת הלב שהתינוק מקבל בתחילת חייו היא אינסטנקטיבית. ההורה באופן טבעי ואבולוציוני מתכוונן אל התינוק, אל צרכיו הפיזיים והרגשיים. אותה התכווננות- תשומת הלב וההתפעלות הראשונית הכרחיים להתפתחות שלנו כבני אדם. אותה התכווננות ראשונית נותנת לנו את הבסיס הרגשי והנפשי לקיים חיי נפש בריאים וטובים.
כולנו, במצבים שונים בחיינו, יכולים להפיק תועלת מאותה התכווננות. אדם נוסף שיוכל לראות אותנו, שמטרתו להבין אותנו ולהכיל אותנו. לתת לנו את תשומת הלב וההתפעלות שיאפשר לנו לצמוח ולהתפתח הלאה. כמו ילדינו, תשומת הלב הבלעדית, היחידנית, שאדם אחר יכול לתת היא קרקע פוריה להתפתחות וצמיחה.
שרון (שם בדוי) הגיעה לטיפול מוטרדת. היא לא ידעה לתאר מה מפריע לה וקשה לה, רק שהיא מרגישה לא מסופקת מחייה. היא סיפרה שלכאורה, 'על הנייר' הכל טוב בחייה. שרון נשואה מזה 7 שנים, ולה שני ילדים קטנים. היא עובדת בעבודה טובה ובאופן כללי מרוצה ממה שהשיגה בחייה.
במהלך טיפול הבינה שרון שהיא מרגישה נעלמת. שהיא איננה באמת חווה את חייה. היא מרגישה צופה ולא משתתפת בחיים של עצמה. היא לא מרגישה חיה, אלא רק מתנהלת בחייה. עוברת מדֵבר לדֵבר בלי להיות ברגע עצמו שאותו היא חווה. תחושה זו אינה זרה לרבים, ואצל שרון תחושה זו של חוסר סיפוק הובילה אותה לחפש מקום בו תוכל שוב להרגיש. ההתמקדות היחידנית בשרון ורגשותיה בלבד בטיפול איפשרו לה לראות כמה מהדברים שעשתה ואף הרגישה, היו לטובת האחרים בחייה. גם אם לא ביקשו בכך ואף רצו עבור שרון שתיהיה שלמה ומרוצה מעצמה וכל פועלה. שרון בכל זאת, הרגישה חובה לקיים את מה שהיא הרגישה שמצופה ממנה.
בהמשך הטיפול אותה התמקדות, ליווי ותמיכה בשרון איפשרו לה לראות את עצמה וצרכיה. אותה התכווננות ורגישות איפשרו לה לחיות את חייה באופן אמיתי יותר ומלא יותר. עם מודעות גדולה יותר לתפקיד שלה בחייה ולאחריות שלה לחיות את חייה בשלמותם.
הטיפול הנפשי נותן את המסגרת לקיים את אותה התכווננות. ההכשרה של מטפלים בתחומי הנפש, הידע הנצבר והנסיון המעשי בטיפול הם הכלים שאיתם המטפל יכול לראות את צרכיו של המטופל. מעבר לאלה; מעבר למסגרת ולכלים, לחדר והספות וההכשרה המקצועית, יש את המטפל/ת כאדם. המטפלת רואה את המטופלת בכללותה, מרגישה אותה, מתכווננת אליה, שואפת להיות איתה בחוויה שלה. אותו רצון, אותו אדם אמפתי שמרגישה את המטופלת שלה ואיכות הקשר ומערכת היחסים שנוצרת בין המטפלת למטופלת הן הכלים החזקים ביותר העומדים לרשות המטופלת והטיפול.
Comentários